סוללה לרחפן כבד: LiPo, Li-ion או מצב מוצק?
ברחפן כבד או ברחפן לטיסות ארוכות, הסוללה היא בדרך כלל הפריט הכבד ביותר על הכלי, וגם המתכלה היקר ביותר. כדי לבחור נכון צריך לאזן בין שלושה דברים: כמה אנרגיה הסוללה נושאת לכל קילוגרם, כמה זרם היא מסוגלת לתת למנועים גדולים, ואיך טוענים, מאחסנים ומשנעים מארזים שכל אחד מהם מחזיק כמה מאות וואט־שעה.
צפיפות אנרגיה: המספר שקובע את זמן הטיסה
האנרגיה של מארז היא המתח הנומינלי כפול הקיבולת באמפר־שעה. מארז 6S של 22,000 mAh הוא 22.2 וולט כפול 22 אמפר־שעה, כלומר כ-488 וואט־שעה. מחלקים במשקל המארז ומקבלים את צפיפות האנרגיה ב-Wh/kg: אם הוא שוקל 2.6 ק״ג, הוא נושא כ-187 Wh/kg.
צפיפות האנרגיה חשובה כי רב־רוטור מוציא כמעט את כל ההספק שלו רק על ההישארות באוויר, וגם כל קילוגרם של סוללה צריך להתרומם. כשמוסיפים קיבולת מאותה כימיה, המשקל עולה באותו יחס, ולכן זמן הטיסה גדל לאט יותר מהסוללה, ובשלב מסוים מפסיק לגדול בכלל. כימיה עם יותר Wh/kg מזיזה את התקרה הזו: לאותו משקל סוללה היא נותנת יותר אנרגיה, בלי לדרוש מהמנועים עוד דחף.
כשמשווים בין מארזים, חשבו את ה-Wh/kg בעצמכם מהמתח הנומינלי, מהקיבולת ומהמשקל שנמדד בפועל, ואל תסמכו על המספר שבשם המוצר. בדקו גם אם הנתון מתייחס לתא הבודד או למארז השלם: המעטפת, החיווט, לוח האיזון והאלקטרוניקה מוסיפים משקל, ולכן הנתון של מארז שלם תמיד נמוך יותר. מחשבון זמן הטיסה של FPV.BASE מראה מראש איך המשקל והאנרגיה של מארז מסוים משפיעים על זרם הריחוף ועל זמן הטיסה.
LiPo, Li-ion וסוללות חצי־מוצקות
ברחפנים גדולים משתמשים בשלוש משפחות של סוללות, וכל אחת מתאימה לכלי מסוג אחר:
הנתונים משתנים בין יצרנים ודגמים, ולכן קראו אותם כטווח ולא ככלל. ככל שתא מתוכנן להחזיק יותר אנרגיה, כך הוא נותן בדרך כלל פחות זרם שיא, והפשרה הזו חוזרת בכל החלטה במדריך. ההבדלים הבסיסיים בין LiPo ל-Li-ion מוסברים במדריך LiPo מול Li-ion; כאן מדובר במארזים גדולים.
- LiPo: בערך 150 עד 200 Wh/kg במארזים גדולים לרחפנים, עם זרם רציף וזרם שיא גבוהים. מתאימה לרחפני הרמה כבדים, לרחפני ריסוס ולכל כלי שצריך זרם חזק בהמראה, ברוח או עם מטען כבד.
- מארזי Li-ion מתאים גליליים (18650, 21700): בדרך כלל כ-200 עד 260 Wh/kg ברמת המארז, עם זרם נמוך יותר. מתאימים לשיוט יעיל: כנף קבועה, VTOL בטיסה קדימה ורב־רוטורים קלים ויעילים.
- מארזי פאוץ׳ חצי־מוצקים, שנמכרים לרוב כ-Solid-State: משווקים בדרך כלל בכ-280 עד 350 Wh/kg, עם זרם בינוני. מתאימים למיפוי, לבדיקות תשתית, ל-VTOL ולמשימות ארוכות שבהן זמן הטיסה קודם לכול.
מה זה בעצם "סוללת מצב מוצק" לרחפן
בסוללת ליתיום רגילה היונים נעים בין האלקטרודות דרך אלקטרוליט נוזלי. סוללת מצב מוצק מלאה (All-Solid-State) מחליפה את הנוזל כולו באלקטרוליט מוצק. הטכנולוגיה הזו עדיין ברובה בשלבי פיתוח וייצור ראשוני, וזה לא מה שיש ברוב מארזי הרחפנים שמסומנים Solid-State.
רוב מארזי הרחפנים המסחריים שנמכרים כמצב מוצק הם בפועל חצי־מוצקים (Semi-Solid): חלק מהאלקטרוליט נשאר בהם כנוזל או כג׳ל, לצד חומרי אלקטרוליט מוצקים, ובדרך כלל עם קתודה עשירה בניקל ואנודה שמכילה סיליקון. יצרנים כמו Grepow, שמייצרת את סוללות Tattu, מגדירים את הסדרות שלהם במפורש כ-Semi-Solid State. התוצאה היא תא Li-ion בפורמט פאוץ׳ עם צפיפות אנרגיה גבוהה בבירור מ-LiPo, והיצרנים מצהירים על אורך חיים ארוך ועל התנהגות טובה בקור.
בפועל, התייחסו למארז חצי־מוצק כאל סוללת Li-ion עתירת אנרגיה. הוא עדיין צריך מטען איזון, ספי מתח נכונים ואותם אמצעי זהירות מאש כמו כל סוללת ליתיום. בדקו בדף הנתונים את מתח הטעינה המלאה לתא, את הזרם הרציף ואת זרם השיא, ואת קצב הטעינה המומלץ, כי שלושתם שונים מ-LiPo ומשתנים מיצרן ליצרן. יש מארזים עם תאי מתח גבוה שנטענים ל-4.35 או ל-4.4 וולט לתא, ויש כאלה שעוצרים ב-4.2 וולט.
דירוג C מול מה שמנועים גדולים באמת צורכים
דירוג ה-C כפול הקיבולת באמפר־שעה נותן זרם: מארז של 22 אמפר־שעה עם 20C הוא 440 אמפר על הנייר. אבל חשוב יותר לחשב כמה הכלי שלכם צורך בפועל. הספק הריחוף חלקי מתח הסוללה נותן את זרם הריחוף: רחפן שצריך 3 קילוואט כדי לרחף צורך כ-68 אמפר על 12S (44.4 וולט נומינלי), ועל 6S היה צורך כ-135 אמפר. בטיפוס, במשבי רוח ובתמרונים השיאים יכולים להגיע לפי שניים עד שלושה מזרם הריחוף ואף יותר, לפי יחס הדחף למשקל.
מארזים עתירי אנרגיה מדורגים בדרך כלל הרבה פחות מ-LiPo, למשל 3C, 5C או 10C, וחלק מהיצרנים מתירים את הדירוג המלא רק לשניות ספורות בכל פעם, עם נתון נמוך יותר לשימוש רציף. קראו את הנתון הרציף, ווודאו שהוא גבוה בבירור מזרם הריחוף, עם מרווח לשיאים. מארז שעובד קרוב לגבול שלו צונח במתח, מתחמם ומזדקן מהר יותר.
אם מארז עתיר אנרגיה אחד לא מספק את הזרם, מארז שני זהה במקביל מוריד בחצי את הזרם שכל אחד מהם נותן. לכלים שמרחפים עם מטען כבד רוב הטיסה, LiPo היא לעיתים קרובות הבחירה המתאימה יותר.
6S, 12S, 14S: מתח, חיבור טורי וחיבור מקבילי
כלים גדולים עובדים במתח גבוה כי הספק הוא מתח כפול זרם. כשמכפילים את המתח, הזרם יורד בחצי לאותו הספק, וההפסדים בכבלים, במחברים ובבקרי המהירות יורדים בריבוע הזרם. לכן רחפני הרמה כבדים ורחפני ריסוס חקלאיים עובדים בדרך כלל על 12S או 14S, ופלטפורמות תעשייתיות ו-VTOL קטנות יותר עובדות לרוב על 6S או 7S.
הסימון על התווית מספר איך המארז בנוי: 6S1P הם שישה תאים בטור, ו-6S2P הם שתי שרשראות כאלה במקביל, כלומר קיבולת כפולה באותו מתח. שני מארזי 6S זהים בחיבור טורי נותנים 12S, ובחיבור מקבילי נותנים 6S בקיבולת כפולה.
מארזים שמחברים בטור או במקביל צריכים להיות מאותו דגם, באותה קיבולת ובאותו גיל, ובאותה רמת טעינה לפני החיבור. מארזים לא תואמים מתרחקים זה מזה: בטור, המארז החלש נדחף נמוך יותר מבן הזוג שלו, ובמקביל, המארז המלא יותר מזרים זרם לריק יותר ברגע החיבור. טענו כל מארז דרך מחבר האיזון שלו, ובדקו שכל רכיב, כולל בקרי המהירות, מודול הכוח, ה-BEC, הסרוואים וה-Payload, מתאים למתח הטעינה המלאה של המערכת המחוברת: 50.4 וולט ב-12S ו-58.8 וולט ב-14S.
מחברים וחיווט למארזים גדולים
במאות אמפרים ובמתח של 50 וולט ומעלה, המחבר הוא רכיב בטיחות. מארזים גדולים משתמשים לרוב ב-XT90-S, XT150, AS150U, QS8, QS10 ודומיהם, ורובם בתכנון נגד ניצוצות, כי הניצוץ שנוצר בחיבור לקבלים של בקרי מהירות גדולים גדל עם המתח. הסתמכו על הדירוג הרציף שהיצרן נותן בעובי כבל מוגדר, ולא על המספר שבשם המחבר, והתאימו את עובי הכבל לזרם.
השתמשו בסוג מחבר אחד בכל הצי, ושמרו את המתאמים לשולחן העבודה ולא לטיסה. בחיבור טורי, גם כבל הסדרה הוא חלק ממסלול הכוח, ולכן הוא צריך אותו דירוג זרם כמו המחבר הראשי. דירוגי מחברים, מחברים נגד ניצוצות והלחמה מוסברים בהרחבה במדריך מחברי הסוללות.
טעינה של מארזים גדולים וסוללות חכמות
הספק טעינה הוא מתח כפול זרם. מארז 12S של 30 אמפר־שעה בטעינת 1C מקבל 30 אמפר בעד 50.4 וולט, כלומר כ-1.5 קילוואט למארז. לכן טעינה בשטח לצי של רחפנים מחייבת מטענים בטווח הקילוואטים, ומעגל חשמל או גנרטור שמסוגלים לשאת אותם. מטען של 3 קילוואט מושך קרוב למה ששקע ביתי בודד יכול לספק, לכן בדקו את המעגל לפני שמפעילים אותו בהספק מלא.
הגדירו במטען את הכימיה הנכונה ואת מתח הטעינה המלאה לתא. פרופיל LiPo על מארז מתח גבוה ישאיר אותו לא מלא; פרופיל מתח גבוה על מארז רגיל יטען אותו מעבר למותר, וזה מסוכן. הרבה מארזים עתירי אנרגיה מגדירים קצב טעינה עדין, לפעמים 0.2C עד 1C, כך שמטען גדול יותר לא תמיד אומר טעינה מהירה יותר.
סוללות חכמות כוללות מערכת ניהול סוללה (BMS) שמדווחת על מתחי התאים, על הטמפרטורה ועל מספר המחזורים, וחלקן פורקות את עצמן למתח אחסון אחרי כמה ימים בלי שימוש. מטען חכם תואם קורא את הנתונים ובוחר את הפרמטרים בעצמו. במארז שאינו חכם מגדירים ידנית בכל טעינה את סוג הסוללה, מספר התאים והזרם, ולכן כדאי לסמן כל מארז בבירור.
אחסון, הובלה ושילוח
מאחסנים מארזים גדולים במתח אחסון, בסביבות 3.8 וולט לתא ב-LiPo, או ברמה שהיצרן מגדיר למארזי Li-ion ולמארזים חצי־מוצקים, במקום קריר ויבש ובמיכל עמיד אש. לא משאירים אותם ברכב בשמש, ובודקים את המתח שלהם כל כמה שבועות.
כדי שאפשר יהיה לשלוח אותן בכלל, סוללות ליתיום חייבות לעבור את בדיקות ההובלה של UN38.3, ויצרן רציני מספק את סיכום הבדיקה ודף בטיחות (MSDS). מספר הוואט־שעה קובע איך מותר להטיס מארז:
בפועל, תכננו להעביר מארזים גדולים בדרך היבשתית או דרך משלח שמתמחה בחומרים מסוכנים, ולקנות אותם קרוב למקום שבו אתם טסים. FPV.BASE שולחת סוללות ליתיום בשליח יבשתי בלבד.
- עד 100 וואט־שעה: מותר בכבודת היד בטיסת נוסעים, בדרך כלל בלי אישור מחברת התעופה
- בין 100 ל-160 וואט־שעה: בכבודת היד רק באישור חברת התעופה, ובדרך כלל עד שתי סוללות רזרביות
- מעל 160 וואט־שעה: אסור בכבודת נוסעים בכלל, וכמעט כל מארז לרחפן כבד נמצא בקבוצה הזו
- כמטען אווירי, סוללת Li-ion בודדת מעל 100 וואט־שעה היא חומר מסוכן מסוג Class 9, מותרת רק במטוסי מטען ובמצב טעינה של עד 30%
מחזור חיים: מעקב אחרי מארזים ומתי מוציאים אותם משימוש
תנו לכל מארז מספר, ותעדו את מספר המחזורים, את המתח אחרי טעינה ואת האנרגיה שכל טיסה צרכה. מטענים ובודקי סוללות רבים מציגים גם התנגדות פנימית: עלייה לעומת מארזים אחים, או תאים שמסיימים טעינה בהפרש של יותר מכעשירית וולט זה מזה, מעידים שהמארז מזדקן.
אורך החיים תלוי מאוד בשימוש. זרם מתון, נחיתה עם רזרבה ואחסון במתח הנכון מאריכים אותו; פריקות עמוקות, חום וזרם גבוה מקצרים אותו. נתוני המחזורים של היצרנים, כמו מארזים חצי־מוצקים שעליהם מוצהר שהם שומרים על 80% מהקיבולת אחרי יותר מאלף מחזורים, נמדדים בתנאי מעבדה, ולכן התייחסו אליהם כתקרה. מקובל להוציא מארז מטיסות קריטיות כשהוא מחזיק בערך 80% מהקיבולת המקורית, ומיד אם הוא מתנפח, נפגע או מתחמם באופן חריג.
כמה זמן הרחפן שלכם יטוס?
בחרו מנוע, מדחף וסוללה, וקבלו הערכה של משקל, זרם, זמן טיסה ויחס דחף למשקל.
למחשבון זמן הטיסה ←


